כיכר אורדע - ה"פיאצה" של רמת גן...

כיכר אורדע הייתה הדבר הכי קרוב ל"אזור בילוי" שרמת גן של סוף הסבנטיז / תחילת האייטיז הצליחה להפיק...

חוץ מהקולנוע הפופולארי, שארח גם כמה הופעות לא רעות, היה כאן סניף של פיצה רימיני, חנות גלידה אמריקאית כמעט "מיתולוגית", בית קפה, במת בידור (ביום העצמאות) וכמובן... את מזנון הפלאפל הכי ידוע ברמת גן, השייך למשפחתו של מולי שגב, הלא הוא "מולי" מקרובים קרובים, שגם עבד במקום בימי הזוהר שלו והיווה אבן שואבת ללקוחות...

לא מעט ימי שישי בערב העברנו "על הברזלים" באורדע... אחר כך בגרנו, הוצאנו רשיון, יצאנו לתל אביב והשארנו את אורדע לילדים הקטנים...

.
כאן הייתה הכניסה לקולנוע
.

.

הפלאפל הידוע של "מולי" מקרובים-קרובים... באותה סימטה היו גם פיצה רימיני וחנות הגלידה-אמריקאית הכי פופולארית ברמת גן
.

רחוב הרצל - בצל עצי הפיקוס העבותים...

למרות ששכנו לאורכו כמה "מוסדות" מכובדים, כמו קונדיטוריה ברנר, בה ניתן היה להתענג על הסברינה והקרמשניט הטובים בעיר, או הסניף של "אחים מוטראן", שבאו מנצרת הרחוקה למכור בקלאוות ומעמולים לזקניה של רמת גן וכמובן פסג' אואזיס הזכור לטוב, שכל שני וחמישי נפתח בו "פאב" או "דיסקוטק" אחר... רחוב הרצל היה ונשאר האח הקטן והלא מפותח של ביאליק "הנוצץ"...

.

אך למרות כל זה, חלקו העליון של הרחוב, בין בית מועצת הפועלים וכיכר אורדע, מצטיין בחינניות רבה, עם בתים ישנים ונעימים וצל קריר אותו מטילים עצי הפיקוס העבותים...

.
.
עצי הפיקוס העבותים של רחוב הרצל
.
.
בית מועצת הפועלים והתיאטרון
.

.
הרצל פינת קלאוזנר
.

.
.

.
בית בצל עצי הפיקוס
.

.
הרצל פינת השתיל
.

.חנות לכלי מיטה של "ווייס" : שריד אחרון לימים עברו...

.

.

.
מרפסות "של פעם" ברחוב הרצל...

.

.
סתם בניין ישן עטוף בעצים...

.

.

פינות ברחוב הרצל: מדרגות האבן של "סימטת שיאון" עולות מהרצל ומובילות עד לרחוב שרת היוקרתי וגן אברהם

שדרות הילד - השדרה הכי ירוקה בלב רמת גן

.
בית באוהאוס בשדרות הילד
.

.

קפה "אדריס" היה המקום הראשון ברמת גן שהיה ראוי לתואר בית-קפה...
.

.

עצי הפיקוס בחלקן הצפוני של שדרות הילד הם מן הוותיקים ברמת גן
.

.

חגיגות ה-100 של האחות הגדולה גרמו לכמה מאתנו לשכוח כי רמת גן "הצעירה" תהיה השנה בת תשעים...

אחד מהבתים הראשונים במושבה הכפרית נבנה השנת 1925 (תרפ"ה) ועומד עד היום על הפינה של שדרות הילד וז'בוטינסקי
.

.

שדרות למדן, היוצאות מגינת דוד המלך לכיוון הרצל...

רחוב קריניצי - מקום מושבו של ראש העיר המיתולוגי...

נוף טיפוסי ברחוב קריניצי

בתים ישנים על קריניצי...

בית היסטורי על הפינה של קריניצי ונחלת יוסף, ליד בית הספר "אורה-מודיעים"
.

בית עם שבכות ("משרביות") ברחוב קריניצי

רחוב אלימלך ורחוב אבטליון

רחוב אלימלך השקט והירוק מהווה את ההמשך של "שדרות למדן" ומחבר, למעשה, את גינת דוד המלך עם גן אברהם... ברחוב הקטן וברחובות הקטנים עוד יותר אשר מתפצלים ממנו, כמו רח' אבטליון, אפשר ליהנות משקט ושלווה הרחוקים מרחק שנות אור מההמולה השוררת בחלקו התחתון של הרצל, מרחק כמה צעדים משם...

הרחובות הקטנים בין הרצל וביאליק

.
חנות הספרים המיתולוגית של "פורת", מול בית העירייה... בימינו נוסף לחנות גם בית קפה קטן, כך שאפשר לקחת ספר, לשבת עם כוס קפה על המדרכה, לבהות בעוברים ושבים על ביאליק (או בספר) ולהרגיש נורא "תרבותיים"...
.

.
תחנת האוטובוס ההיסטורית של רמת גן שופצה והפכה לבית קפה קטן, עם אווירה... ממש פינה "אירופאית" בלב רמת גן
.
.
רחוב "צומת לבבי", מול המקום בו שכן מגרש הכדורסל של מכבי רמת גן. מעולם לא הבנתי את פשר שמו המוזר של הרחוב הפצפון...
.

.

בתים ישנים טיפוסיים במורד רחוב שילה (שימו לב למרפסות העגולות הקטנטנות).

.

רחוב קלאוזנר, פינת שילה (מבט מ"אורה-מודיעים")